אזרחי ישראל יצביעו מחר בבחירות לכנסת החדשה. מאמרים בעיתונים כמו “הארץ” עודדו ישראלים להצביע. חברי בישראל אשר שותפים לדעותיי הפוליטיות מנהלים מסע שכנוע על גבי דפי הפייסבוק וחשבונות הטוייטר, מדרבנים את כותביהם לא להתייאש מההליך הדמוקרטי, לא לתת לרעים לנצח. ליבי איתם, באמת ובתמים.
אך האמינו לי, לא צפויה לנו הפתעה רבה בסופו של יום. הימין יתחזק. אף על פי ש”הליכוד ביתנו” בת הכילאים המפלצתית שנולדה מתוך הנישואים מאונס בין “הליכוד” של ביבי ו”ישראל ביתנו” של ליברמן צפויה לקבל על פי סקרים רק 32 מושבים בכנסת. “הבית היהודי” המפלגה העוד יותר ימנית של נפתלי בנט צפויה לקבל כ14 מנדטים. שני המפלגות האולטרה לאומיות הללו לא יתקשו כלל להרכיב יחד קואליציה מתפקדת. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא האם איוט ליברמן ייקח לידיו את תפקיד שר החוץ או את תפקיד שר הביטחון (לאחר שיתגבר על החקירה המתנהלת כנגדו באשמת שחיתות).
המרכז-שמאל ימשיך להיות לא רלוונטי. קדימה ככול הנראה תעלם או תקצור שני מושבים (אחוז החסימה בישראל גורם לכך שמפלגה תעמוד לפחות על שני מנדטים). מפלגת העבודה תחזור להיות אופוזיציה בולטת במקצת לעומת תקופת הרפות שחוותה תחת הנהגתו של ברק. מרץ תוותר על כנה מכול בחינה אמתית. המפלגות הפלסטיניות עשויות להתחזק במנדט יחיד. גוש השמאל-מרכז יהיה חלש יותר במידה מועטה משהיה בכנסת הקודמת, שגם בה היה דומם כמעט לחלוטין.
אך מה יש לישראלי הממוצע בדבר? איזו מפלגה תשנה דבר מה מהותי? אכן, אחדות עשויות לכרסם בשולי הבעיות ולערוך רפורמות מקומיות פה ושם. אך לאף מפלגה אין חזון הכולל שינוי כולל מהסוג שדרושה כדי להפוך את ישראל לדמוקרטיה אמתית ולהפוך למציאות את חלום הצדק החברתי מהסוג שנוסח וקודם על ידי תנועת הצדק החברתי לפני שני קיצים.
ישנה מפלגה אחת, עליה כתבתי בעבר. אשר מבטיחה לנער את הסירה בצורה יצירתית ופורצת מוסכמות.: “ארץ חדשה”. מיסדה אלדד יניב, אף על פי שלא זכה לחשיפה כלל מהתקשורת הישראלית. הפיק סידרה של כעשרה סרטונים בשם “השיטה” הם מסבירים לצופה הישראלי הממוצע את דרכי פעולתה של השחיתות הנפוצה בישראל. הוא קורא בשמם של האוליגרכים החזקים ביותר שמנהלים את הבנקים המרכזיים בישראל. גופי התקשורת והתאגידים. יניב, אשר איננו רדיקל-שמאלני-מטיל-פצצות, עבד בתור יועץ פוליטי בשביל פוליטיקאים שונים מהליכוד כולל ביבי בעצמו, יודע היכן קבורות הגופות, ומוכן להציג אותן בפניך.
עד עכשיו, התקשורת בישראל והמפלגות המתחרות התעלמו מיניב. זה היה אות לכך שארץ חדשה איננה לא מקבלת מספיק תמיכה על פי הסקרים כדי לאיים על אף אחד. אבל בימים האחרונים, מספר כותבי מאמרי דעה ופוליטיקאים מהשמאל החלו במתקפה כנגד המפלגה ומיסדה, כאשר הם מזהירים מצביעים לא לבזבז את קולם על מפלגה שלא עתידה לעבור את אחוז החסימה, בכך לבזבז את הפתק שלהם.
מקור מידע אמין חשף לפני שכעת סקר מראים שארץ חדשה תשיג שני מנדטים בכנסת הקרובה. סקר זה נערך לא על ידי המפלגה עצמה אלא על ידי מפלגה מתחרה אשר תפסיד במידה ויניב יכנס לכנסת. כאשר יריבך חוזים לך ניצחון אתה יכול לדעת שהצלחת. יניב יכול להתגאות בכך ששכנע ישראלים אשר מחפשים תחלופה לפוליטיקה הישנה ומאוסה לתמוך בו.
הניבוי הבא שלי הוא שאם יניב אכן יהפוך לחבר הכנסת שהוא נשבע להיות, וינער את הסירה בכול הזדמנות כדרכם של חברי כנסת מעוררי מהומות מהעבר כמו אורי אבנרי ואבי נתן, שהממשלה תפתח בחקירה בעניינו. הוא יזומן לעמוד מול אישומים, ויטופל בכפפות ברזל. הפופולריות שלו תצנח והוא יסורס. בעלי השררה שולטים לא רק בכלי היצור אלא גם בכלי המשפט והשיטור. הם לא יעברו בשתיקה על הגעתו של אדם שמאיים על הונם וכוחם.
קיימת כמובן האפשרות שיניב יבזבז לריק את המנדט בו יזכה ויכשל בייצוג בוחריו. רבים לפני שהבטיחו גבוהות ונצורות הכזיבו לבסוף. אך תקוותי היא שהוא יהפוך לגרסה החברתית של אורי אבנרי ויביך אותם עד דמעות.
הביקורת היחידה שלי כלפי יניב היא שהוא מועמד המקדם רק רעיון אחד. הנושא הזה, השחיתות ואי השוויון הכלכלי הוא רב חשיבות בישראל. אך קיים נושא נוסף שווה בחשיבותו ובדחיפותו והוא: הכיבוש. על נושא זה ליניב יש מעט לומר. דבר שעשוי להיות תולדה של שורשיו הליכודניקים.
This is a translation into Hebrew by an Israeli reader of last night’s post, in order to have maximum effect within Israel on tomorrow’s election.
