יוני 2021
תקציר:
90 אחוזי ההצלחה הנטענים לא מצליחים לעבור את חומת המספרים והנתונים שמסר צה”ל עצמו:
1) 272 נפילות בשטח בנוי שמסר דובר צה”ל מול 45 אחוזי נסיונות יירוט של 3400 רקטות שנורו מצביע על
51 אחוז הצלחה.
2) אבל,נתונים שמסר פיקוד העורף לועדת חוץ ובטחון ביום הרביעי למבצע מצביעים על מספר נפילות בשטח
בנוי פי 3 יותר גדול ממה שמסר דובר צה”ל, ובהתאם לאחוז הצלחה של 28 אחוז.
3) נתונים נוספים שפורסמו מצביעים על בין 1100 ל 1000 נסיונות יירוט בלבד מתוך 3400 הרקטות שהגיעו
לתחומי ישראל. בחיבור למספר הנפילות בשטח בנוי שדיווח פיקוד העורף, מקבלים אחוז הצלחה נמוך עד
כדי 12 אחוזים בלבד, מול ה 90 שטוען צה”ל.
4) מיעוט שאריות הרקטה שנמצאו לאחר שנפלו מהשמיים מעוקמים ומפויחים עקב פיצוצן באויר על ידי טילי
כיפת ברזל, מרמז שאחוז הצלחת השמדת הרקטות באויר הוא כנראה חד סיפרתי.
צה”ל טוען ל 90 אחוזי הצלחה של מערכת כיפת ברזל במבצע האחרון נגד חמאס שזכה בשם “שומר חומות”.
גם במבצע צוק איתן בקיץ 2014 נטענה אותה טענה – 90 אחוזי הצלחה.
הלכנו לבדוק.
הודעת דובר צה”ל מסכמת את מבצע “שומר חומות” כדלקמן:
“במהלך המבצע בוצעו כ-4360 נסיונות שיגור לעבר מדינת ישראל, מתוכם כ-3400 חצו לשטח מדינת ישראל, כ-680 נפלו בשטח רצועת עזה וכ 280 נפלו בים”.
השאלה המתבקשת היא איך צה”ל חישב והגיע לאותם 90 אחוז שנהפכו לחלק מהנרטיב של צה”ל.
העברנו שאלה לדובר צה”ל: כמה רקטות נפלו בשטח בנוי ?
התשובה הגיעה לאחר מספר ימים: “מספר הנפילות בשטח בנוי במהלך מבצע “שומר חומות” הוא 272 “ . יש להניח שחשבו היטב לפני שענו.
על פניו, בכדי להגיע ל 90 אחוזי יירוט, היו אמורים לנסות וליירט 2720 רקטות ומרגמות, כשמתוכן רק 272 “חמקו” ונפלו בכל זאת בשטחים בנויים, שרק עליהם מגינה מערכת כיפת ברזל.
2720 נסיונות יירוט מול 3400 רקטות ( 79 אחוז ) שנורו לשטח כל מדינת ישראל על כל שטחיה הפתוחים.
בערב היום השני למבצע דיווח צה”ל: נכון לשעה זו, מתחילת המבצע זוהו כ-480 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל וכן כ-150 שיגורים כושלים שנפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו כ-200 שיגורים
כלומר יורטו 200 מתוך ה 480 שהגיעו לשטח ישראל, שזה כ-42 אחוז.
ביום למחרת הדיווח היה: נכון לשעה 20:00: החל מהשעה 6:00 הבוקר זוהו כ-180 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל. כ-40 שיגורים נפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו עשרות רקטות על פי המדיניות
“עשרות” מתוך 180. גם אם העשרות משמעו 90, מדובר לכל היותר על 50 אחוז.
לצרכי הדיון ניקח מספר ממוצע של 45 אחוז.
מהיום השלישי ואילך הפסיק צה”ל לתת את הנתונים של כמה ייורטו.
הפער בין 79 אחוזי נסיונות יירוט שנדרשים להגיע עם ה 272 נפילות ל 90 אחוזי הצלחה, מול 45 אחוז כפי שהתבצע בפועל בשני ימי המבצע הראשונים, מרמז שהנתון של 272 הרבה יותר נמוך מהמציאות. מספר הנפילות בשטח בנוי המתאים ל 45 אחוזי נסיונות ליירט הוא 477. בהתאם, אחוז ההצלחה האמיתי איננו 90 אחוז אלא 51 אחוז.
אלמוג בן זכרי מעיתון הארץ דיווח מישיבת ועדת חוץ ובטחון של הכנסת שנערכה ביום השלישי למבצע, ובה מסר דברים ראש מטה פיקוד העורף תת אלוף איציק בר:
נכון להבוקר, 1369 שיגורים מתחילת המערכה הנוכחית; 1,031 נפילות: מתוכן 264 בשטח בנוי. לצורך ההשוואה, בצוק איתן 4000 שיגורים במשך 50 יום. מדובר על 264 נפילות בשטח בנוי, 167 אירועי הרס (כולל רסיסים, שברי יירוט וכו’).
264 נפילות בשטח בנוי לאחר 3 ימי מבצע בלבד, מתוך 10. פניתי לדובר צה”ל שיישב את אי ההתאמה מול ה 272 שמסר לי לגבי כל המבצע. בחשבון פשוט מספר הנפילות בשטח בנוי בכל עשרת ימי המבצע היה צריך להיות יותר קרוב ל 264 כפול 10/3 כלומר 880, יותר מפי 3 ממה שענה דובר צה”ל. מדובר צה”ל טענו בהסבר שבשליפה שכנראה תת אלוף בר “התבלבל” והתכוון לנסיונות שיגור לשטחים בנויים. לאחר 3 ימים הודיעו לי שבדקו שוב ופיקוד העורף אישר שאכן התבלבל….
דעתי האישית : מעולם לא שמעתי על קצין כל כך בכיר שהתכונן, ובסוף התבלבל מול ועדת חוץ ובטחון, ובמיוחד שחזר פעמיים על המספר 264 וגם פירט מה זה גרם.
בנוסף: אם תת אלוף בר אכן התכוון ל 264 נסיונות שיגור לשטח בנוי בשלושה ימים, מתוך 1369 שיגורים, הרי מדובר על 19% רקטות שניסו ליירט, כי כל נסיון שיגור לשטח בנוי מקבל מענה של כיפת ברזל. המספר הזה לא מתקבל על הדעת מול ה 45% בממוצע שטען דובר צה”ל בשני הימים הראשונים למבצע, ולכן למיטב הבנתי “ההתבלבלות” לא הייתה ולא נבראה. מסקנה : תת אלוף איציק בר, ראש מטה פיקוד העורף, שלא נמנה על מערך הדוברות של צה”ל, כנראה היחיד שדיווח אמת.
לפיכך : אם 272 נפילות בשטח בנוי, הנתון הרשמי של דובר צה”ל, מקביל ל 90 אחוזי הצלחה, אז 880 נפילות, מה שהיה אמור איציק בר לדווח בתום המבצע, מקביל ל 28 אחוזי הצלחה.
בהיעדר הסבר סביר מדובר צה”ל, ניסיתי להבין בעצמי איך קורה שפיקוד העורף מדווח על פי 3 נפילות בשטח בנוי מדובר צה”ל.
ברור לכל שדובר צה”ל ניזון מההגנה האוירית, והאינטרס המשותף שלהם הוא כמובן להאדיר את ביצועי כיפת ברזל. הדרך לעשות זאת עוברת בהגדרת המושג “שטח בנוי” או “שטח מאוכלס”. מבחינת ההגנה האוירית, שמחשב מערכת היירוט שלהם ברוב המקרים יודע את מקום הנפילה המדויק עוד לפני שפיקוד העורף מגיע לשם, יכול לבדוק מייד במפה הדיגיטלית שלו האם הנקודה הזו מכילה בקרבתה המיידית, נגיד ברדיוס של 30 מטר, מבנים או מתקנים אחרים. במידה והתשובה היא לא, הנפילה הזו עוברת לקטגוריה של “שטחים פתוחים” , גם אם היא באמצע העיר. כל זה מן הסתם מתבצע אוטומטית על ידי המחשב. את קביעת המחשב ניתן לעדכן ידנית בהמשך לפי הנזקים שמדווח פיקוד העורף. לדוגמה: אם הרקטה פגעה 10 מטר מבנין אז שטח בנוי, אם נכנסה לאדמה והתפוצצה בפארק הירקון זה שטח פתוח. אם הרסיסים פגעו ברכב בודד שבמקרה חנה שם, אז עדיין שטח פתוח, אבל אם נפגעו 5 מכוניות אז שטח בנוי, וכך הלאה.
לעומתם, אצל פיקוד העורף ההחלטה היא אך ורק לפי אזור הפגיעה. או שהאזור כולו נכלל בשטח המאוכלס המוגדר במפות, או שלא. לכן ברור שהמספר הכללי של נפילות בשטח לפי פיקוד העורף יהיה פי כמה יותר גדול.
עובדתית, ההגדרה המקובלת בצה”ל כיום לשטח בנוי מבחינת התרעות וספירת נפילות היא לפי המפה הלא סודית עם 1700 אזורי התרעה שפיקוד העורף הגדיר לכל השטחים המאוכלסים בישראל.
מסקנה : פיקוד העורף צודק בספירה, דובר צה”ל משחק בהגדרות ובמספרים…
ה 28 אחוזי הצלחה אינם סוף פסוק: ראינו שדובר צה”ל לא מוסר נתוני אמת על נפילות בשטח בנוי, אפשר להמשיך ולחשב למשל מה קורה לאחוזי היעילות הנ”ל אם מספר נסיונות היירוט לא היה 2720 אלא בסביבות 1000 ( אתר INSS הישראלי שאסף וחיבר נתונים גלויים הגיע למסקנה של 1100 ), 30 אחוז מ 3400 הרקטות שהגיעו לתחום ישראל. זה הגיוני וסביר. למשל, במהלך מבצע צוק איתן ב 2014 עם היקף כמעט זהה של ירי רקטות ומרגמות, צה”ל ביצע 800 ניסויי יירוט.
880 נפילות בשטח בנוי מול 1000 נסיונות יירוט נותנים 12 אחוזי הצלחה, לא 28.
לסיכום, בניגוד לד”ר מוטי שפר שטוען בלהט שכיפת ברזל היא תרמית אחת גדולה ולא מיירטת כלום, אני סבור שהיא כן מיירטת פה ושם, אבל הרבה פחות מה 90 אחוז שנטען. ואז חייבים להבין שכשהיעילות יורדת מתחת לסף מסוים, כבר אין טעם בכל המערכת ובהפעלתה.
לכל אלו שמשוכנעים שכיפת ברזל הצילה חיים של מאות ישראלים בעורף, הסטטיסטיקה היבשה מראה שלא. לפי אתר השב”כ, במבצע “עופרת יצוקה” בדצמבר 2008 נורו 4600 רקטות ומרגמות, ונהרגו 13 בני אדם. ב “שומר חומות” לאחר 12 שנה כאמור נורו 4300 ונהרגו 12 בני אדם. אותה קטלניות בדיוק – הרוג אחד לכל 355 רקטות. ההבדל היחיד הוא שב 2008 לא הייתה עדיין כיפת ברזל.
דובר צה”ל ענה על טענה זו שהאויב השתפר עם השנים, ומספר ההרוגים ב “שומר חומות” מוכיח דווקא את יעילותה הגבוהה של כיפת ברזל. אבל קשה לקבל את טענת “ההשתפרות” כשרבע מהרקטות לא הצליחו לצאת מעזה או נפלו בים, ורק שליש מאלו שכן הגיעו לישראל היה מכוון לשטחים בנויים. כלומר רק 25 אחוז מהרקטות איימו על שטח בנוי, בעוד השטחים הבנויים מהווים בישראל כ-15 אחוז מכלל השטח. האויב לכן נראה כממש “לא משופר” בירי הרקטות שלו. טיפה יותר מכוון מירי סטטיסטי אקראי.
הכותב הוא עיתונאי פרילנסר ומהנדס מערכות ותיק מהתעשייה הביטחונית הפרטית
Having lived through, and under, Iron Dome this past operation, I can tell you firsthand that the system works just fine.
Richard has once again found a naysayer to hitch his wagon to, but facts on the ground prove them both wrong once again.
The US Defense Department buys Iron Dome from Israel, which should suffice.
https://breakingdefense.com/2021/05/us-talks-with-israel-about-buying-more-iron-dome-systems/
@ Amnon: Anecdotal evidence is just that, based on a single person’s experience. Not decisive and often not even reflective of reality. So no, your observations are not “facts.” They are observations from your own experience.
The US defense department pays for Iron Dome, so of course they are going to buy it. Are you claiming that every weapons system the US buys & pays for is effective? Cuz you know that ain’t so. If you knew how Pentagon weapons systems
purchasing decisions are made you’d Blanche in embarrassment. It’s far worse than the way they make sausage. And that’s bad enough in itself.
You are done in this thread.
Hi Richard,
Can you please provide us with a translation from Hebrew to English?
The Gaza rockets are cheap and the Iron Dome is expensive, so there is the deadweight cost to the Israeli government. If it only hits targets half the time then it is a pretty random defense. I would argue that Israel would be better off talking to the Palestinians than shooting at them, but that cuts against the mindless machismo of the Israeli ruling class who cannot see the possibility of the day when they will be forced to flee like the South Vietnamese ruling class, into the loving arms of the State Department. So they will just go in circles forever as long as the US makes jet fighters.
[comment deleted: comments must be on-topic and directly related to the post topic. Do not introduce extraneous topics or material as you did here.]
What is this weird idea that if 880 rockets have been fired to urban areas during first 3 days then we can just multiply it by 3 in order to get estimation for 9 days? Everybody who has been here during this operation knows that the most intensive – by far – rocket fire occurred during first 3 days. After that things calmed down. And more than that, Iron Dome has difficulty when dealing with lots of rockets fired simultaneously. So its success rate grows substantially when dealing with single rockets. So entire calculation is wrong. It is pretty clear that the author doesn’t really want to understand true numbers but speaks from ideological position and want to prove his point in any way including weird assumptions.
לא פלא שהכותב הוא לשעבר. מהנדס מערכות לשעבר ועיתונאי לשעבר, שאת מרכולתו מצליח למכור רק אצל בעלי האתר בזה . אפשר לחשוב שיש פה איזו שהיא הדלפה מסעירה..